تجريبي
האימאם הגדול בנאומו במשך פתיחת הסיבוב הרביעי של הדיאלוג בין חכמי המזרח והמערב באבו-ד'בי
איחוד האמירויות מבחינת הנהגתה החכמה, נהפכה למודל בפיתוח מאוזן והתפתחות מחושב
פגישתנו היום נסמוך עליה הרבה למען הרכב עולם מושלם מבין, פועל למען הפוגה למה שסובלים בני אדם מכאב, עוני, דמים ומלחמות
יגוני האנושות סיבתם להתפשטות המחשבה החומרית ותאוריות פילוסופיות של הטרודוקס או התנהגויות עושקות שמפנות את העורף לדתות אלוהיות
ההתקדמות המדעית המדהים בעולם היום, למרבה הצער, אינו נלווה בהתקדמות מקביל במוסר ומידות
חכמי דת אם היו שוחרים לשלום והשגת תקוות בני אדם בעולם מושלם מבין, הרי עליהם להגשים את השלום וההבנה ביניהם זה עם זה
אל-אזהר התחיל בצעדים מעשיים להגשמת השלום בין חכמי הדת, וזה נתגלה בביקור שלי לכנסיית כאנתר בירי, ובביקור האפיפיור פרנסיס ומועצת הכנסיות העולמית
ועידתנו באבו-ד'בי היא ועידת אחוות, כדי להצלת החברה האנושית מן השולל, והדרכתו לדרך השמחה בעולם הזה ובעולם הבא
האסלם אשר אני בו מאמין מברך כל מאמץ, למען להשמיח בן אדם, או לרחם על בעל חיים או להגן על צומח או דומם
טקסט נאומו של כבוד האימאם הגדול פרופ' אחמד אל-טיב, שיח' אל-אזהר אל-שריף, במשך פתיחת הסיבוב הרביעי של הדיאלוג בין חכמי המזרח והמערב באבו-ד'בי
בשם אללה הרחמן הרחום
כבוד ראש הבישופים/ ג'סטון וילבי
האדונים החכמים מן המערב והמזרח
הנוכחים המנכבדים
שלום עליכם ורחמי אללה וברכתו.. ואחר כך:
אולי וועידתנו היום היא הוועידה הראשונה מסוגה שנתכנסה במזרח הערבי, ובעיקר במדינת האמריות המאוחדות, המדינה שנהפכה בזכות הנהגתה החכמה, וחוכמת מנהיגיה, למודל בפיתוח מאוזן והתפתחות מחושב בדייקנות, ואסיפה בין החדש והעתיק, המקוריות והעכשוויות, המסורת והחדשנות, בהתאמה דקה, והרמוניה חסר עמיתו בדגמי המדינות שמנסות לשאת את דרכיהן כלפי התקדמות ושגשוג.
ואינני חושב שההיסטוריה הערבית בת זמננו כבר קבעה פגישה בין חכמי המוסלמים לבין חכמי הנוצרים המשתייכים לכנסייה האוונגליסטית, ובראי פגישה בעלת מטרות ספציפיות ויעדים, כמו פגישת היום, שסומכים אנו עליו הרבה -אחרי הישענות על אללה- לנקוט בצעד חדש על הכביש הרכב עולם מושלם ומבין, פועל למען הפוגה למה שסובלים בני אדם מכאב, עוני, דמים ומלחמות.
.. .. ..
הוי אדונים חכמים, אני חושב כי אתם מסכימים עמי כי הרבה מהיגונים שסובלת ממנה האנושות היום סיבתם התפשטות המחשבה החומרית ותאוריות פילוסופיות של הטרודוקס או התנהגויות עושקות שמפנות את העורף לדתות אלוהיות, ולועגות עליהן וממצוותיהן, ואחר כך הופסדו בהרבה באספקת תחליפים אחרים לדת, יגשימו לבן אדם חלק מן השמחה, או בתקווה להשיג חיים משמעותיים, או מתחייבות לו בזכויות כמו מתחייבות לו הדתות האלוהיות, ובראשן: זכות הצדק והשוויון, זכות החופש וחילוקי דעות.
ואיננו מפחיד- גבירותיי ורבותיי- כי האנושות התחילה לשאוף היום- ובלהיטות רבה- לחזור למהות הדת האלוהית, ומצוותיה האנושיות והמוסריות, לאחר שניסתה הרבה והרבה ממה שהתקרב להוביל אותה להיסה אמיתית והשמדה המונית, ולאחר כי השתלטה ניסויים אלה על גורלי העמים וזכויותיהם ונכסיהם, וקשרה אותם במדיניות הכוח והשחצנות ופילוסופית ההתפשטות, ותאוות ההשתלטות, וקיצוניות האנוכיות.
בני אדם במאתים השנות הקודמות חשבו כי ההתקדמות המדעית, וההתפתחות הטכנית והפילוסופית, כבר חיסל את תפקיד הדתות בחיים, והעביר אותה למוזיאון ההיסטוריה, וכי ההתפתחות בכל הזירות נהפך למסוגל להדרכת האנושות, ונטילת אחרייות תיקונה ופיתוח חושותיה, וריסון תאוות הרע בבניה. במקביל המציאות היתה מחטיאה את החלום החדש תמיד, ומסכלת מה שקשור בה מסיוטים, סיוט אחר סיוט, וקראנו בספרי הרובים מהם כי "המאה התשע עשרה- למשל- אם היתה מאת העיונים המדעיים ופילוסופיות ההתפתחות, בנוסף היתה מאת ההתפשטות בקלוניליזם, וניצול המדע במטרת הגשמת אינטרסי הכובשים המדיניים, עד כי טענו מדעני המאה הזאת והוגי דעותה כי המין האנושי, אינו שייך למקור אינושי אחד כמו קובעות הדתות הקדושות, אבל למקורות שונים, דרשו אותם בקופים הראשונים וכדומה בבעלי חיים.. לאר כך המציאו לפי טענות אלה תאוריות אחרות מבדילות בין בני אדם, וממיינה אותם על רקע צבע וגזע, והופגנה תאורית הגזע הארי שמדגישה על ייתרונו על שאר גזעי בני אדם האחרים, וכי הוא בעל הזכות בכל הגילויים המדעיים, התרבותיים והאמנותיים".. כדומה למה שאתם יודעים מהיסטורית תאוריות אלה השייכות למדע, שהיו נתבדו ולאחר כך יועלו על הפרק למען הצדקת מדיניות הקלוניליזם וההתפשטות והפגנת את הכוח מול האחר, בלי מישוא כל פנים למה הוסכם בדתות האלוהיות בעניין בריאת האדם בריאה עצמאית, ולמה נקבע בטקסטים הקדושים שלהן, כי ראשית הבריאה תישאר –אף על פי התקדמות והתפתחות המדע- סוגייה (מתפיזית) אין מתיחסים אליה המדע, הניסוי והמעבדות, ואמת אמר אללה יתעלה באומרו: " לא העידותי אותם על בריאת השמים והארץ, ולא על בריאת נפשותיהם ולא הייתי לוקח לי את המתעים עוזרים " (סורת המסע בליל: 51).
המאה העשרים אינה שמחה בהרבה מן קודמה, כבר אירע בה שתי מלחמות, ונגרמו להריגת הרבה משבעים מליון בני אדם חפים מפשע, אם כי היתה תאוות הגזע והיתרון הגזעני באורופה מהסיבות העיקריות.. ולאחר שתי המלחמות האלה תכף הופיע נשק ההרתעה הגרעינית כאימה עולמית מאיימת על האנושות לילות כימים.
והופיעה המאה האחת עשרה במדיניות קולונילית חדשה, עצומת האלימות והאכזריות, נפגעתם ממנה במערב, אם כי –אנחנו הערב והמוסלמים- חיים עמה במזרח כמציאות חי משולב –כל רגע- בעפר ודם ודמעות וחרבון, ולא היה הקולוניליזם החדש חסר למי שממציא לו את התאוריות שמצדיקות את מדיניותו, כתיאורית ההתנגשות הציוויזלצית, חתימת ההיסטוריה, האנרכיה המיצרת, ותאורית המרכז והקוצים.
דבר שרוצה להגיע אליו בקיצור, מחשש הארכה, כי ההתקדמות המדעית המדהימה- ולמרבה הצער- אינו נלווה בהתקדמות מקבילה במוסר, וכי ההתקדמות הטכנית –ובעיקר בתחום תעשיית המשק הקטלני- באה חסרה מכל הערכים שמתקנים את צעדיה במגמה האנושית הנכונה, וצויין כי המלחמות הולכות וגודלות כל עוד עלה המדע במדרגות ההתפתחות, עד שנהפכה ההתקדמות המדעית ופריצת המלחמות כאילו הם קשורים זה בזה.. ויש לומר כאלה למה שקשור בהתקדמות וההתפתחות שקרו בזירות הפילוסופיה, הספרות, החברה, והאומנות, כי התפתחו גם כן רחוק מפילוסופית הדת, ובהיעלם ליסודות המוסר, ובזילזול לועג מהעקרונות השכליים הסתמיים, ומן המתפזיקה, ובהצטלבות בזדון עם המסורת האנושית ונכסיה הדתיות והפילוסופיות, עד שבאו תאוריות חדשות אלה ונזקה הרבה מיעילותה.
אחים יקרים!
מה מצב הלילה כמו אתמול! הכנס שלנו דומה לכנס העולמי לדתות שהתקיים בלונדון בשנת 1936, שבו השתתף שיח 'אל אזהר אז «שייח / מוסטפא אל-מראגי» במכתב ששלח אותו לכנס שכותרתו: «אחווה אנושית ועמיתה עולמית », נדהמתי מהדמיון הזה, -ראשון – הדמיון בין החרדה כי נחוותה על ידי אירופה באותה העת, וחרדה שחווה את העולם עכשיו, שנית, הדמיון בכותרות המכתבים בין העבר הרחוק לכותרות של היום. מכתבו של השייח היה מחפש את האחווה האנושית ,והשלום עולמי, והיא אותה המהות שאנחנו מחפשים היום, והיא השאיפות לעולם מושלם ומתואם, אני חושב שמסקנות של מכתב אל -אזהר בכנס בלונדון יאירו לנו את הדרך להגיע למסקנות בכנס של היום באבו דאבי .
החשיבות של המכתב הזה היא שבזמן שבו האנשים במערב ירגישו בפסימיות אם ראו בבוקר איש דת, המכתב זה הודיע בליבה של אירופה כולה כי אין מנוס לעולם אלא החזרה לתשובה ולהקפיד על הדת. הדת אינה הסבה לנפילת התרבות בעידן של שגשוג המדע כפי שחשבו הרבה אנשים, אך הסבה לכך היא האתאיזם והמגמות החומרנות הפילוסופיות, נקודת הביקורת הזאת לא העז להשמיע אות אף אחד ממנהיגי המחשבה ורפורמה, זה היה קשה מאוד- בואתה עת- לכוון ביקורת עמוקה למוסר של המדע בעידן שגשוגו , גם לא הייה קל למתוח ביקורת נגד הפילוסופיות הפוזיטיביזם, ולהזהיר את השכלים מהן ,ומשליטתהן על תיאוריות פוליטיות וחברתיות, גם על החשיבה הדתית עצמה; אפילו נאלץ חלק מן הכמורה הנוצרית, וגם החכמים המוסלמים. לנסות ליישב בין הטקסטים הדתיים המקודשים, לבין דעות המדענים והפילוסופיים, לפילו אם הדעות האלה, סתם סבירות שלא הגיעו לרמה של החוק המדעי. ויהיו חוקים קבועים. לעתים קרובות רואים הדעות הפילוסופיות המזויפות האלה מתגברות על הטקסטים הקודשים ומשמעותם הברורים, רבים חשבו אז כי הדת מתנשפת, וגוססת.
השייח לא מהסס להכריז במכתבו כי אין תרופה לנפילה זו אלא על ידי «החזרה לתשובה והרגש דתי», שהוא מתאר אותו כיצר קבוע בטבעו של האדם, וכי הוא הגורם המשפע ביותר על ההנהגה האנושית לקראת שלום, צדק ושוויון, כנגד כל הרצונות של אתאיזם הגורמת להשחתת החברה האנושית .. השייח צפה התנגדות של אתיאיסטים ודומיהם הלועגים בדתות כשאמרו: "ההיסטוריה מלאה טרגדיות ואסונות הומניטריים, זה היה כוחו התועה של הרגש דתי שדחף לאלימות, ולהרס נורא". המציאות העצובה הזו היא אמיתית –לדעתו של השייח- אבל הוא מזכיר כי זכרונות זוועה אלה, אינם נגרמים על ידי הדת, זה לא באופי של כל דת מהדתות האלוהיות להוביל לטרגדיה של כל הטרגדיות הללו, וכי הסיבה האמיתית לטרגדיות הללו היא הנצול לרעה של הרגש הדתי, והשימוש בו במציאות תועה, כדי להשיג את המטרות שדוחה אותן הדת עצמה, גם שמכחישה אותן ביותר..
מכאן-יקרים אחים ואחיות! - בולט התפקיד הקריטי שלנו - כחכמי דת ואנשיו - לפני כל אחד אחר, ולפתור את המשבר הזה שחונקת את העולם היום, וזה מתממש על ידי האחווה האוניברסלית שהתרחשו בחלומות של אל-אזהר בשנות השלושים של המאה הקודמת, ועדין בחלמותיו עד היום. האחווה זו מתחילה בין אנשי הדת ראשונה, או לדבריו של התאולוגי הגדול / האנס קונג,: «אין שלום לעולם בלי שלום דתי», לכן, על חכמי הדתות –היום- אם הם מתכוונים למלא את תפקידם להבאת את השלום העולמי, ולהביא להבנה במקום הסכסוך, וגם הגשמת תקוות האנשים בעולם משולב ומתואם,- הם צריכים להשיג שלום והבנה ביניהם הראשון, כדי שיוכלו להזמין אנשים אליו, זה מה שאל-אזהר עשה כשהתחיל את הצעד הראשון בדרך הארוכה הזו כשביקר באופן רשמי את הכנסייה הנכבדת שלכם: כנסיית קנטרברי, הינו מאוד מרוצים – הוד למעלה אל-ארש בישופ! - מארח הנדיב שלכם למשלחת של אל-אזהר בארמון למבת 'עאמר, בתקופה מ -9 ביוני ל 12 2015 . ואז בא השלב השני לעבר הוותיקן ואת ביקורו של פרנציסקוס, 23 במאי, 2016. ואז הגיע הצעד השלישי של אל אזה לעבר מועצת הכנסיות העולמית בז'נבה, בתקופה שמיום 30 בספטמבר עד יום 2 באוקטובר 2016, אני מצפה – בעזרת אללה, שהביקורים האלה יתרמו הרבה להקל את כאבי העניים וקורבנות המלחמות האבסורדיות, והמדיניות הסוטות מהדת והמוסר והמצפון.
והנה אנו נפגשים היום בעיר אבו ד'בי פגישת החוכמה והאחווה, דורשים את העזרה מאללה יתעלה, ודורכים בדרכי הנביאים והשליחים בהישענותם על אללה, וסבילתם למה שאין נסבל מטעם ההרים העצומים למען הצלת החברה האנושית מן התעייה, והדרכתה לדרך השמחה בעולם הזה ובעולם הבא.
האורחים היקרים!
אם יש לי תקווה היא בבקשה לשכוח מהשלכות העבר ומה שמפליט משנאה, וכי לבסתכל קדימה, ונתוודא כי איננו אחריים מול אללה למה שעבר, אבל –בהחלט- אללה ישאל אותנו על תקופתנו ועל מחוייבותינו לגביה, ועל הנאמנות שלנו כלפי הנבראים. וכולי אימונה כי כולנו נושא בנפשו רצון עצום ואימונה חזקה, ותקווה אין לה גבול כי מאמצינו המשותפות יניבו פירות בעתיד הקרוב ברצון אללה.
ואסכם את נאומי כי האסלם שאני מאמין בו כדת – מברך בכל מאמץ למען להשמיח בן אדם, או לרחם על בעל חיים או להגן על צומח או דומם.
מודה לכם לטובת ההאזנה
שלום עליכם ורחמי אללה וברכתו