עברית (ישראל)

منبرٌ كبيرٌ لنشر وسطية الأزهر الشريف بكل لغات العالم

 

נאום כבוד האמאם הגדול בקאזאח'סטאן
Anonym
/ Categories: مقالات

נאום כבוד האמאם הגדול בקאזאח'סטאן

בשם אללה הרחמן הרחום

 

תהילה לאללה ותפילה ושלום על אדונינו שליח אללה תפילת אללה עליו וברכתו לשלום ולברך את משפחתו וחבריו... ואחרי כן,

כבוד פרופ' יארלאן באתא צ'יביץ' סידיקון- רקטור אוניברסיטת גומיליוב האוירואסית הלאומית.

סגל ההוראה העמיתים!

הסטודנטים והסטודנטות!

אדוני ורבותי!

הנוכחים הנכבדים!

שלום עליכם ורחמי אללה וברכותיו!

אני שמח להתחיל את נאומי לפניכם בהודות תודה לאוניברסיטה הנכבדת שלכם: לרקטור, לסגל ההוראה, לסטונדטות והסטודנטים, לפקידים והעובדים, בגלל ההזמנה המכובדת לביקור באוניברסיטה הצעירה הזאת, והמיועדת להשיג הרבה מתקוות עמי האיזור, וחלומם לתפוס החינוך שבה את מעמדו הראוי בקרב אוניברסיטאות העולם ומוסדותיו החינוכיים:  במדע, בתרבות, באומנות ובטכנולוגיה, והנה היא האוניברסיטה שלכם אוניברסיטת אוירואסיה הצעירה שכמעט משלמת את השנה הרביעית לה עד שהצטרפה כחבר בהרבה מאיגודי האוניברסיטאות האיורופיים והאיזוריים, והרבה ארגונים בינלאומיים ואקדמיות לחינוך גבוה.

 

אין ספק שזינוקים רציניים אלה בחינוך, מאחוריהם חינוך מצויין ורציני, ושכלים מפוכחים וערים שחושבים ומבצעים מדי יום ולילה, וזהו "המאמץ הטוב" שעמינו האסלאמיים זקוקים לו, ואנו ממתינים מצעירי מדעניהם החלוצים בתחום הלימודים בשלב  האוניברסיטה ומה שלפניו.   ומן המורים והוגי הדעות והספרות, האמנה והעתונות.. דבר זה אינו קשה לאמת אותו ואינו רחוק להתגשם כאשר יהיו לו תנאי השינוי שסכם אותם הקוראן הנכבד באומרו יתעלה:  "הנה אללה אינו משנה את בני עם עד שהם משנים את עַצְמותֵיהם" (הרעם:  11).והאות הנכבד נחשב כחוק כללי בכל דבר שדרוש לשינוי, גם הוא חוק להצליח שום מאמץ מושקע על דרך ההתפתחות, העלייה והרווחה..  ואף על פי שזה חוק ששומרים אותו לגמרי, ומשננים אותו בנינו בכל שלבי הלימוד, בלתי אם שבמקרים רבים איננו יכולים לישום אותו בחיינו המעשיים ולהגשים אותו במציאות.

 

ברכה טובה מן הלב לאוניברסיטה השואפת זו, וכבוד ממנו לתעשייני שכליה ובעלי ההאצות והרצונות בין רחביה.

 

..        ..        ..

 

בני ובנותי הסטודנטים והסטודנטות

 

אינני אומר דבר חדש אם קראתי לפניכם את חגיגת "האסלאם" שמיוצג בקוראן, בסונה ובתרבות בשכל ובמדע, אולי אתם שומרים אותו כפי שאני שומר אותם, אולם אני חפץ לדבר לכם על המסגרת הכללית של התרבות האסלאמית: מדע, ידיעה והתנהגות.. והיא מסגרת דומה "המשולש" שווה הצלעים.. וצלעים אלה הם:  ההשראה האלוהית המכוונת לשכל האנושי, והשכל המחשיב המתחייב בהוראות ההשראה, ואחרי כן מידות המוסר שמצטיינות היטב בין מעשה טוב ומעשה רע,

 

 באשר להשראה במערכת שלישית זו:  הטקסטים האלוהיים החותכים, והם טקסטי הקוראן הנכבד  ומה שהוכחה העתקתם לחלוטין מן מאמרי הנביא, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, ופעילותיו בהיחשבו נביא מוסר לבני האדם את מה שאללה ציווה אותו להודיע אותו מן הלכות, הוראות ופקודות.

 

 והשכל בא להציג את התנאי הראשון בחיוב והבנת הנאום האלוהי וההתחייבות במבטאו ומובנו.

 

  וכבר הסתמך הקוראן הנכבד עליו הסתמכות גמורה בנאומו לבן האדם ולהתווכח עם כל אחד שיש לו הסתגלות להבנה ושיחה.

 

 מבט חטוף על דפי הקוראן, די לנו להכיר את "המעלה הגדולה" אשר היו בהתאם לשכל, ולכל פעילותיו המדעיות הן אשר היו בהתאם לנחוש או בינת הלב או לפי ההסקה,  כבר בא ערך "שכל" ומה שנשאל ממנו או הנרדף לו במשמעות על המחשבה וההסתכלות (העיון) יותר מ-120 פעם באותות הקוראן ובמלים חוזרות ונשנות מעוררות לשים לב, למשל: יודעים, משכילים, מתחשבים, הוגי דעות, מתבוננים, שומעים ומתוודעים וזולתם, יתרה מזו את השוני המדוייק שמוצאים בין דרגת "המדע" שהוא הוודאות שאינה מתקבלת את  הסתירה, ובין דרגת "הספקנות, הפקפוק והחשדנות, וכבר ציין אללה יתעלה לאלה אשר מבלבלים בין המדע והספקנות, ואמר: "ואין הם יודעים אותו, הרי הם עוקבים אחר הספקנות, והספקנות אינה מחליפה לאמת במאומה. והירחק ממי שפנה עורף למצוותינו ולא רצה אלא העולם הזה וזה הוא שיא ידעם והרי ריבונך יודע את מי שתעה מדרכו והוא יודע את מי הודרך" (הכוכב: 28- 30).

 

באשר למימד השלישי במסגרת זו: הוא מימד המוסר אשר תלוי בהתנהגות והעסיקה ותוצאות הפריטיות, המשפחתיות והחברתיות..

 

 ולשם שמירה על זמן כיבודכם, די לי לדבר על המימד השלישי להבהיר שני דברים:

 

הדבר הראשון: כי פסק הדין המוסרי באסלאם הוא פסק דין יציב אינו נע ואינו מתפתח ואינו משתנה, וככה דבר הקריטריונים והמשקלים, אפילו בעניינים החומריים והעניינים המוחשיים כי הרימה, התחבולה והכזב כולם תועבות תלויות בזיוף המשקלים והתנענעות הקריטריונים, והן היה המשקל דבר מוחשי או סתם שכלי, וצריך לכך שיהיו כללי המוסר שולטים על תנועת התרבות ומתקנים לתהלוכת התולדות (ההיסטוריה), "ומכאן היה קשה לדמות שמגיע על המוסלמים זמן שמשתלטים בו זה לזה או מצדיקים את הריגתו או כפייתו לרצון זולתו, אכן המעשה הטוב במשקל המוסרים האסלאמיים הוא טוב בכל המסיבות והמקרים עד סוף הזמן, והרע ככה גרוע עד סוף הזמן"

 

 הדבר השני: כי מידות המוסר הן יסוד הפולחנים באסלאם, זאת אומרת: כי הפולחן באסלאם אינו מחליף למוסר, יהיה אשר יהיה, הגזים בעלם בהתחייבות באזקיו והקיצוניות בביצועו, והדבר המוזר בעניין זה הוא כי פולחני המוסלמים- בכל צורותיהם ואופניהם- יהיו כמוץ אשר תדפו רוח אם אינם מסתמכים על רקע ממידות המוסר המעשיים, נאמר לנביא, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום: "פלונית מתפללת במשך הלילה וצמה את היום, ומזיקה את שכניה בקללותיה? ואמר: אין  טוב בה, היא באש גיהנום, אמרו: ופלונית מתפללת את החובה, וצודקת בשארי מזונה, ואין לה שום דבר מבלעדו, ואינה מזיקה שום אחד, ואמר: היא בגינה", והיה אומר: "המאמין מתידד, ואין טוב במי שאינו מתידד ואינו מתקבל" ואומר: "העבד מגיע בטוב מוסרו לשיא מעלות העולם הבא, וכיבוד הדרגות, על אף שהוא קל בפולחנו, וכי הוא מגיע ברע מוסרו למעלה התחתונה ביותר של גיהנום למרות הננו עובד"

 

..        ..        ..

 

הנוכחים הנכבדים!

האם אתם יודעים כי תולדות אל-אזהר הנכבד כמסגד לפולחן וכאוניברסיטה למדעים ודעות הרי הוא חוזר אל שנת 972 לספירה כלומר מאז אלף וארבעים ושש שנים שעברו מתולדות הזמן... אני יכול להדגיש לכם כי חומריו הלימודיים כולם כבר נבנים בתוך המסגרת אשר רמזתי אליה... והיא סובבת סביב לימוד: מדעי הטקסט, מדעי השכל ומדעי הטעם.

מדעי הטקסט: הם כל מה שהופיע ממדעים סובבים סביב טקסט הקוראן הנכבד, וטקסטי הסונה הנבואית.. כמו הפירוש, מדעי הקוראן, החדית; ומדעיו, הפקה ומקורותיו, ומדעי הסירה (תולדות חייו של הנביא מוחמד) ומקורות האמונה ושאלותיה הגדולות.

באשר לְמדעי השכל: הם כמו מדע הדיבור והפילוסופיה בכל אסכולותיהם ודורותיהם השונות, ומדע ההיגיון, ספרות המחקר והוויכוח, מדע הפולמוס והמחלוקת, ההיגיון החדש ומנהגי החקירה, ומתכוון במדעי הטעם: מדעי המיסטיקה האסלאמית באסכולותיה וטעמיה השונות, והם עצמם מדע המוסר, ההנימוסים והמידות הטובות..

וככה היה מנהג הלימודים באל-אזהר הוא תרגום צודק ונאמן לרוח האסלאם ובניניותיו וטבע מורשתו: השכלי וההובלה.

חשוב לציין כי המערכת הלימודית במדעי המורשת ואם הייתה נסמכת על ההסברה והביאור, אלא שהיא מיוסדת על מנהג הדיאלוג ותרבות הדעת והדעת האחרת והערצת שוני האסכולות בכל המדעים בלי חורג, הדבר שעושה להציב בשכל הסטודנט אל-אזהרי מנעוריו את חוקת המחלוקת ולהתייחס עם ההשקפות השונות על בסיס שוויון ולהיחשב אותן כשתדלנויות להבין את הטקסט.. ולא מזכות שום אסכולה או דעת להחרים את האסכולות האחרות ולהרחיק אותן כל עוד יש לה משען של ההלכה או תירוצה מן ההשכל..

ומכאן נאמר: "המחלוקת שלהם היא רחמים"

כלומר הרחבה לבני אדם בדת ובעולם הזה.. וכבר העתיק האמאם אל-שאטבי בספרו "ההסכמות" את מאמרו של הח'ליפה הישר "עומר בן עבד-אל-עזיז: מה טוב שחברי שליח אללה אינם מתחלקים בדעתם, כי לו היו להם מאמר אחד אז היו בני האדם בצער, וכי הם אמאמים נחשבים כדוגמה ומופת, לו איש אחד עקב אחרי מאמר אחד מהם, אכן היה ברחבה, ומכאן היו סטודנטי אל-אזהר הנכבד גם הרחוקים ביותר בין בני האדם ליפול בחיקי המחשבה הקיצונית, והקשים שבהם אלה שעושים למשוך את הקבוצות המזויינות אשר הורגות את בני האדם בשם הדת הזו החניף ובשם נביאה אשר אללה שלח אותו כרחמים לעולמים כולם הן שהיו בן אדם, חייה, צמח ודומם.

כי ביקורי בעיירה הטובה הזאת שפותח היום בפגישתם המדעית היקרה, מחדש בזכרוני את קשרים מדעיים ולשוניים ששכלי ולשוני נקשרו בארץ קאזח'סטאן ומה סביב לה מאז הייתי סטודנט בחוג האמונה והפילוסופיה בפקולטת מקורות הדת באל-אזהר הנכבד בששי המאה שעברה, כבר התחיל לימודי בפילוסופיה האסלאמית ב"אל-כנדי" פילוסוף הערב ואחרי כן בבן שלכם, כלומר בן קאזאח'סטאן, פילוסוף האסלאם והמורה השני אבי נצר אל-פאראבי שנולד במחוז "פאראב".

בשנת 220 ה'/ 874 לספירה, והוא אינו פילוסוף אסלאמי בלבד, בלתי אם פילוסוף עולמי, שעדיין אוניברסיטאות המזרח והמערב מלמדות את הפילוסופיה והמורשת שלו בכל ממדיהן המיתאפיזיקיות, המדיניות, החברתיות והמצאותיו במוזיקה וזולתן.. ועדיין חייו הפשוטים העמוקים בפרישות והענווה הרחוקות מן החומר היו עניין פלא של הנזירים והתפלאותם של המתוודעים... ויש פאראבי אחר: אולי היה בן דורו של המורה השני והוא: אבו אבראהים אסחאק אל-פאראבי בעל "דיואן הספרות" אשר הצטיין בו במנהג מיוחד אין לו תקדים, הדבר שעשה אותו הלקסיקון הערבי הראשון המסודר לפני הבניינים... וכבר נדפס באחרונה בקהיר בארבעה כרכים, והמדען הלשוני הוא דודו של המדען "אל-גוהרי" אסמאעיל בן חמאד, אחד ממדעני פאראב ובעל הלקסיקון "אל-צחאח" שחובה להשתמש בו כל סופר או מחבר בשפה הערבית.. האמאמים האלה המפורסמים הם רק דוגמה לקבוצה של חלוצי המחשבה האסלאמית שאי אפשר לספור, שנולדה בקאזאח'סטאן והפיצה את אורות המדע והמחשבה ברחבי הארצות האסלאמיות ומה שהקדימו להן שמכות בשורשיהן בזמנים הקדומים ביותר, אכן זכאית קאזאח'סטאן להיאמר עליה שהיא חיק מקורי מחיקי השכל המוסלמי והלשון הערבית. ואל-אזהר הנכבד והוא פותח את דלתותיו לרחביהן בפני בני קאזאח'סטאן ללמוד בו, אכן הוא עניין בהיסטוריה זו ותקדים זה, ושומר לגמרי על המשך והתמדה שלה.....

האדונים הנכבדים!

הרי האוניברסיטה המפוארת והיא עושה לכבד אותי ולהעניק את דרגת דוקטור המפוארת, היא מכבדת בו בזמן את אל-אזהר הנכבד: מסגד ואוניברסיטה, מדענים, מורים וסטודנטים, גם מכבדת את המוסלמים במזרח ובמערב, ומפנה את תשומת הלב אל מסר אל-אזהר העולמי להפיץ את עקרונות האסלאם הנכונים, אשר מתבססים על השלום והאחווה האנושית והערכת האחר ולקבל אותו, איזו היתה אמונתו, ויהיה אשר יהיה ערקו או צבעו או לשונו, כולם הם בריות אללה ועבדיו, ובני האדם כולם בדרגה שווה ושווים ביותר כפי שהגיד נביא האסלאם, תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, וכפי שאמר בנאומו האחרון בעלייתו לרגל שנקראת "הפרידה": אכן ריבונכם אחד, ואביכם אחד, אין להעדיף ערבי על לא ערבי ולא ערבי על ערבי ולא לאדום על שחור ולא לשחור על אדום בלתי אם ביראת אללה, כולכם לאדם, ואדם מעפר. אכן דת מיוסדת על עקרון זה, אי אפשר לתאר אותה כי היא דת מדוממת, הריגה, פיצוץ והתנקשות, הפשעים הנוראים האלה הם נחשבים כבגידה לאללה ושליחו, כזב, בדייה ועושק ברור נוכח האסלאם והמוסלמים.

***

Print
6578 Rate this article:
1.0

Please login or register to post comments.

أقسم بالله العظيم أن أكون مخلصًا لديني ولمصر وللأزهر الشريف, وأن أراقب الله في أداء مهمتى بالمركز, مسخرًا علمي وخبرتى لنشر الدعوة الإسلامية, وأن أكون ملازمًا لوسطية الأزهر الشريف, ومحافظًا على قيمه وتقاليده, وأن أؤدي عملي بالأمانة والإخلاص, وأن ألتزم بما ورد في ميثاق العمل بالمركز, والله على ما أقول شهيد.